זום אאוט - מה זה החוק הזה בכלל?

הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס’ 10) היא רפורמה גדולה ומשמעותית בשוק המוזיקה הישראלי.היא נולדה מתוך צורך אמיתי לעדכן חוק מיושן משנת 1984 למציאות שבה מוזיקה מופצת בעיקר דרך סטרימינג, רשתות, ושימושים דיגיטליים שלא היו קיימים בעבר. זהו ניסיון ראשון מזה עשרות שנים לגעת ברבדים העמוקים של יחסי הכוחות בין מבצעים, מפיקים, גופי שידור ופלטפורמות דיגיטליות.

בבסיסו, החוק כולל כמה תיקונים חשובים ומבורכים:

• הכרה בזכויות מבצעים בעידן הסטרימינג והסדרת תמלוגים על העמדה לרשות הציבור (כמו ספוטיפיי ויוטיוב).

• הסדרת מערכת העברת זכויות כדי למנוע ניצול או חתימות כפויות.

• הסדרת קרן תמיכה במוזיקאים וותיקים.

• הגדרת בית דין ייעודי לתמלוגים, שיכול להחליף תהליכים משפטיים מסורבלים ולייצר אחידות בפסיקה.

• עידוד יצירת מנגנון גבייה אחיד - כדי להפסיק את המצב שבו עסקים צריכים לשלם במקביל ל4 גופי תמלוגים שונים.

אלו תיקונים שנוגעים בלב העבודה של מוזיקאים ומבצעים בעידן החדש, ובאופן עקרוני, מדובר בתיקונים שאנחנו תומכים בהם.

אלא שלצד המהלכים המבניים החשובים האלה, נוספו לחוק גם סעיפי פטור רחבים שמבקשים לפטור גופים ציבוריים ומסחריים מתשלום תמלוגים. סעיפים אלה אינם חלק מליבת הרפורמה, אלא דרישות שהוכנסו במהלך המו״מ בין משרדי הממשלה, מרכז השלטון המקומי, גופים מוסדיים ולוביסטים.והם הסעיפים שמסכנים את המוזיקאים.

זה כולל:- פטור למשרד החינוך והרשויות המקומיות מתשלום תמלוגים על חינוך פורמלי ובלתי פורמלי- הצעה לפטור לבתי אבות- נסיונות של מלונות לצמצם את ההגדרה של “ביצוע פומבי”-  פטור לעסקים קטנים (שאותו הצלחנו לעצור ביולי) ממנו נשאר פטור לעוסקים פטורים

אין אף מדינה בעולם המערבי בו מתקיימים פטורים כה נרחבים, ישראל אם תסכים לכך תהיה הראשונה שמפקיעה בצורה כל כך גורפת זכויות יוצרים, ועוד עם תמיכה ממשלתית אפסית במוזיקאים.